- עריק
- עֲרִיקm. (עֲרַק) fugitive, hunted. Targ. Is. 10:18 (h. text נֹסֵס).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
עריק — n. בורח, נמלט, נוטש, עוזב, נפק … אוצר עברית
עריק פוליטי — מי שעזב את המפלגה אליה השתייך {{}} … אוצר עברית
חייל עריק — איש צבא שנמלט מיחידתו, משתמט משירותו הצבאי {{}} … אוצר עברית
בוגד — מועל, מפר אמון, בוגדני, קושר קשר, רמאי, מוליך שולל, עריק, עריק מפלגתי או מדינת … אוצר עברית
מתיהד — ממיר דתו ליהדות, גר, מומר, עריק פוליטי, מצטרף ליהדות; מתחזה ליהודי, עושה עצמו יהוד … אוצר עברית
מתייהד — ממיר דתו ליהדות, גר, מומר, עריק פוליטי, מצטרף ליהדות; מתחזה ליהודי, עושה עצמו יהוד … אוצר עברית
ניפקד — חסר, נעדר, לא נמצא, שנרשם לו חיסור, עריק, משתמט, לא בא; נמנה במפקד, נספר, נרשם, תועד, נזכ … אוצר עברית
נפקד — חסר, נעדר, לא נמצא, שנרשם לו חיסור, עריק, משתמט, לא בא; נמנה במפקד, נספר, נרשם, תועד, נזכ … אוצר עברית
ערק — v. לנוס, לברוח, להימלט, לנטוש, להסתלק, לעזוב, לעבור ללא רשות, להגר למדינה זרה על אף האיסור, להפקיר; לברוח מהצבא, להיות עריק, לברוח מחובה, להיפקד, לבצע נפקדות, להשתמט, להתחמ … אוצר עברית